זה לא נעים, לא אסתטי, מביך, אבל זה חלק מאיתנו. הזיעה. היא יכולה להפתיע אותנו כמעט בכל מצב: כשחם לנו, כשאנחנו מתאמצים, כשהגענו לגיל הנכון, לפעמים אפילו סתם כך ללא סיבה. למה היא תופסת מקום כל כך משמעותי בחיינו, ולמה אנו נלחמים בה בכל פעם מחדש? רגע לפני שאתם מנגבים את אגלי הזיעה, לרפואה הסינית הקלאסית יש תשובות.
רקמת העור – הרפואה הסינית מתייחסת לעור כאל הריאה השלישית של גוף האדם. באמצעות העור אנו נושמים, פולטים ומשמרים את גופינו. מערכת העור מציגה בפנינו תופעת בריאה ייחודית, שככל שמתעמקים בה מבינים עד כמה העור נחשב לפלא של הטבע. תהליך הנשימה של העור מאפשר מעבר של נוזלים וחומרים מפנים הגוף החוצה, ולהיפך. באמצעות מעברים אלו קיימת האפשרות להעביר את נוזלי גוף אל הרמה החיצונית וליצור סיכה ולחות המעניקים לעור גמישות. הזנת הנוזלים מפנים הגוף החוצה צריכה להיות רציפה ותמידית על מנת לשמר את העור החשוף לשינויים האקלימיים כמו רוח, שמש, חום, לחות ועוד.
ברמת העור קיימת נוכחות אנרגטית. אנרגיה זו אחראית על פעולת סגירת ופתיחת נקבוביות העור, ובהיעדר נוכחות אנרגטית ברמת העור נבחין בהתבטאויות המייצגות חוסר איזון.
זיעה – ההזעה היא תהליך טבעי של הגוף. נוזלי הזיעה קיימים בגוף באופן קבוע וחיוניים לקירור, הזנה, לחלוח וסיכה למפרקים בגופינו (הנוזל הסינוביאלי). מעבר הנוזלים מתבצע דרך נקבוביות העור, הנפתחות בחום ומאפשרות הזעה, ונסגרות בקור (עור ברווז). זה כמובן מסביר לנו את ההבדל בין שכיחות ההזעה בקיץ לעומת החורף. אולם לא תמיד נובעת ההזעה מאותם מניעים וסיבות, ולרוב נשמע עדויות אישיות שונות אודותיה.
הזעה בעקבות מאמץ פיזי – זו היא הזעה טבעית, נכונה ובריאה המאפשרת לגוף העוסק בפעילות לקרר עצמו בהתאם לנדרש. כאשר אנו עוסקים בפעילות אנו יוצרים תנועה. תנועה מטבעה יוצרת חום, וחום מרחיב ופותח את הנקבוביות אשר מאפשרות מעבר של נוזלים לעור, גם לשם קירור. להזעה בשעת מאמץ נתייחס כאל תהליך טבעי ובריא של הגוף. נוזלי הגוף המגיעים אל רמת העור מקררים ומצננים אותו, וכך מונעים התחממות ושריפה.
הזעה ספונטאנית – בוודאי חשתם בכך לא פעם. הנכם יושבים, נטולי פעילות, לאו דווקא בסביבה חמה ומאיידת ולפתע חשים את נטיפי הזיעה מנתבים את דרכם אט אט, ככה סתם ללא סיבה. לרוב, אנשים הסובלים מחסר של אנרגיה בגוף וממצב של חום פנימי גדול מגיעים לסיטואציה זו. היעדר האנרגיה אינה מאפשרת סגירה של נקבוביות, וכך אין שליטה על מעבר הנוזלים מן הפנים אל החוץ. הריאות אחראיות על הנקבוביות, וחולשה שלהן (כתוצאה מהעידר תנועה ואנרגיה)עלולה להשאיר את הנקבוביות פתוחות. על מנת להפחית את ההזעה הספונטנית, מומלץ לאכול מזונות בעלי אנרגיה אביבית – צנונית, כרישה עירית ובזיליקום. אלה בעלי חריפות טבעית, המסייעת להאצת תנועת האנרגיה בגוף.
בבית המרקחת הסיני רוקחים פורמולות המשלבות צמחים בעלי אופי מכווץ: אסטריגניים אשר בטבעם לספוח ולשמר תמציות, כמו פרי הדובדבן. זהו צמח מאוד מרוכז, השומר וסופח וגם צורתו הקטנה מייצגת ריכוזיות ותמציתיות.
גיל, מעבר ומה שביניהם – בגיל המעבר עולה כמות הזיעה אצל הנשים. מדוע? הרפואה הסינית הקלאסית מתארת את גוף האדם כיחידה המכילה שני כוחות נסתרים המנוגדים ומשלימים אחד את השני. האחד כוח ה–YANG (יאנג, אקטיבי) אשר מייצג את התנועה והחום; ומנגד כוח ה–YIN (ין, פסיבי) המייצג את החומר, השימור, הקירור והרגיעה. עם השנים נחלשת בגופה של האישה הנוכחות של כוח היין (חומר). החל מגיל הבגרות מאבדת האישה בכל חודש בימי הווסת דם, נוזל החיים, אשר מייצג בגופנו את כוח היין. דפוס זה (על בסיס חודשי) גורם לחולשה בתחום היין, ובגיל המעבר בא הדבר לידי ביטוי בתסמינים של הידלדלות העצם, הפסקת המחזור החודשי, וגלי חום. במקביל, על רקע דעיכת כח היין, הופך היאנג דומיננטי יותר, ותופס את מרחב היין. היאנג המשתלט נותן את אותותיו הטבעיים, וביניהם חום, המרחיב את נקבוביות העור ומאפשר לנוזלי הגוף לברוח. והרי אלו ההזעות השכיחות לגיל המעבר.
כיצד תפחיתו הזעה בגיל המעבר? על מנת להתמודד עם תופעת ההזעה בגיל המעבר על האישה להקפיד על המזון. ראשית, להימנע ממזון חריף ובעל אנרגיה חמה או חריפה, אוכל מטוגן או מתובל בצורה מוגזמת. מאכלים אלה יוצרים תנאים ליצירת חום פנימי במערכת העיכול אשר ממוקמת במרכז הגוף. חום מטבעו מתפזר, כך שמערכת עיכול חמה מחממת את כל הגוף. מומלץ לאכול מזון בעל מליחות טבעית, כמו דגים, אצות ויתר מאכלי הים. המליחות הטבעית מחזקת את יסוד המים ומאפשרת התמודדות עם החום הפנימי. גם בטטה, שומר ודלעת מחזקים את יסוד המים והאדמה, כיוון שהם גדלים בתוך האדמה או בסמיכות אליה ומכילים את איכויותיה.
מזיעים מהתרגשות: זיעה על רקע נפשי ישנם המגיבים לפרץ רגשות בהזעה בבית השחי ובכפות הידיים והרגליים. התנהגות גופנית זו הנה ביטוי לסערה פנימית המתחוללת בנפשו של האדם, שאינו מצליח לשלוט בהתרגשות האוחזת בו. במצב זה אנו מבחינים בחוסר שליטה ביסוד האש, היוצר בעירה פנימית וגורם לנקבוביות להיפתח ולנוזלים לצאת. במצב שכזה עלינו לווסת את יסוד האש, לשלוט בו ולהרגיעו.
כיצד תפחיתו הזעה מהתרגשות? הטעם המר מאפיין את יסוד האש, אליו משתייך איבר הלב. לכן, אם האדם נרגש, וכתוצאה מכך גם מזיע, עדיף שיאכל מזונות בעלי טעם מריר, שיאטו את ההתרגשות והתנועה הרבה המתחוללת בנפשו ובגופו. זיתים ועלי רוקט הם בעלי טעם מריר טבעי, מופנים ללב, מאיטים את זרימת האנרגיה ומווסתים את יסוד האש. בסין נפוץ צמח שנקרא FUAN ZAO REN – זרע תמר חמוץ. פרי זה משלב תכונה של כיווץ, אגירה ושמירה של הנוזלים, והזנה של הלב. ניתן להכין חליטת תה מפרי זה.
דרכי הטיפול הרפואה הסינית הקלאסית רואה בהזעה סימפטום ולא בעיה. היא אינה צצה לחינם אלא מעידה על חוסר איזון. בהזעה ספונטאנית נסתייע בדיקור והפעלת נקודות אשר יעודדו יצירה ובניית אנרגיה בגוף בכלל ובעור בפרט, על מנת לאפשר לנקבוביות העור להיפתח ולהיסגר. כמו כן ניתן להשתמש בכוסות רוח ובטכניקת טווינא (פיזיותרפיה סינית) אשר מעודדות זרימה של אנרגיה ברמת העור. לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר ניתן לרקוח פורמולת צמחים להגברת נוכחות היין.
טיפול בהזעת יתר ראשית, נזהה מה מקור הבעיה. במצבים של הזעה ספונטאנית נחזק את נוכחות האנרגיה בעור באמצעות דיקור וצמחי מרפא. נוכחות אנרגטית תביא לשליטה על נקבוביות העור, תאפשר פתיחה וסגירה של הנקבוביות ותימנע מהנקבוביות להישאר פתוחות שלא לצורך. טיפול בטווינא ימריץ ויגרה את העור. הגירוי החיצוני על גבי המרידיאנים הפרושים מעודד את האנרגיה לצאת ולזרום אל פני השטח אל רמת העור, ולזרום באופן הרמוני ומאוזן.
במצב של הזעה על רקע גלי חום של גיל המעבר, נבנה אנרגיית ין כדי לחזק את תמצית החיים החיונית. רפואת הצמחים הסינית מונה מספר רב של צמחים אשר איכותן מאפשרת יצירת תהליך שכזה, אשר מביא לאיזון בין שני הכוחות המנוגדים, הין והיאנג.
